חוק הספאם: מה מותר לשלוח ללקוחות, ומה עלול לעלות ביוקר
ניוזלטר, הודעת SMS על מבצע או הודעת וואטסאפ שיווקית? לפני ששולחים, כדאי להכיר את סעיף 30א.
בישראל, שליחת פרסומות במייל, ב־SMS, בפקס או בחיוג אוטומטי מוסדרת בסעיף 30א לחוק התקשורת, שמוכר בשם "חוק הספאם". החוק חל גם על עסקים קטנים, והפרה שלו יכולה לעלות כסף.
העיקרון: הסכמה מראש
ככלל, אסור לשלוח "דבר פרסומת" בלי הסכמה מפורשת ומוקדמת של הנמען. ההסכמה צריכה להיות ברורה, ועדיף שתהיה מתועדת.
מה צריך להופיע בכל הודעה שיווקית
- סימון שזו פרסומת. במייל, בדרך כלל המילה "פרסומת" בתחילת שורת הנושא.
- פרטי השולח: שם העסק ודרך ליצור איתו קשר.
- אפשרות פשוטה להסרה, בחינם ובאותה דרך שבה נשלחה ההודעה. בקשת הסרה חייבים לכבד.
כמה זה יכול לעלות
נמען שקיבל פרסומת בניגוד לחוק יכול לתבוע פיצוי של עד 1,000 ₪ על כל הודעה, בלי להוכיח שנגרם לו נזק. בניוזלטר שנשלח לרשימה גדולה, זה מצטבר מהר.
איך עושים את זה נכון
- אוספים הסכמה בצורה גלויה. תיבת סימון לא מסומנת מראש, עם משפט ברור: "אני מאשר/ת לקבל עדכונים ומבצעים במייל".
- מפרידים בין שירות לשיווק. הודעה על תור שנקבע או אישור הזמנה היא לא פרסומת. "20% הנחה בסוף השבוע" כן.
- שומרים תיעוד של מתי ואיך כל אחד הצטרף.
- מכבדים הסרות מיד, ומוודאים שהן מתעדכנות בכל הרשימות.
הערה
יש בחוק חריגים מסוימים, למשל בתנאים מסוימים לגבי לקוחות קיימים. כאן תיארנו את הכלל הבסיסי בקצרה. אם אתם מתכננים דיוור בהיקף משמעותי, כדאי להתייעץ עם עורך דין.
מקורות
המידע נכון למועד הכתיבה ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או מקצועי. כדאי לבדוק מול המקור לפני קבלת החלטה.